הצורך הקיים בתרגומים מאנגלית לעברית
בישראל של היום, ארץ של קיבוץ גלויות מכל קצווי עולם, שבה חלק גדול מאוכלוסייתה מהווה את העולים לישראל מן הארצות השונות, ארץ הנמצאת בקשרי מסחר, תרבות, רפואה וחברה עם ארצות רבות – כמעט כל אדם וכל ארגון נזקקים לתרגום לעברית על מנת לגשר בין התרבויות ולהבין זה את דבריו של זה.
בתחום של שירותי תרגום נפוצים מאד תרגומים מאנגלית לעברית, וכן מבוקשים גם תרגומים משפות זרות אחרות אל השפה העברית. למשל, מסמכים המגיעים מארצות אחרות, שהישראלי נדרש להבינם ולהגיב עליהם (כגון מסמכים הקשורים בפיצויים מגרמניה, חוזי נדל"ן עם חברות בחו"ל), מאמרים אקדמיים מדעיים שהסטודנט הישראלי נדרש להבינם ולהגיש עבודות בעברית על סמך מאמרים אלה, כתבות שונות לצרכים מסחריים, מכתבים ותיעוד היסטורי או ביוגרפי של קרובי משפחה, תעודות, דיפלומות ועוד.
בתרגום לעברית יש צורך בידיעת השפה העברית התקנית, כולל משלבים שונים של השפה, עברית כשפת דיבור יומיומית, עברית ספרותית, עברית עסקית, עברית לקהלי יעד שונים, דקדוק ופיסוק. זאת כמובן בנוסף לידיעת שפת המקור ברמת שפת אם. בנוסף לידיעת שפות המקור והיעד נדרשת מיומנות של תרגום שפות, כלומר העברת המשמעות של כל משפט ומשפט בשפת המקור אל שפת היעד באופן הנכון בשפת היעד והמתאים לקהל היעד. דרושה אבחנה והבנה מדויקת של המסרים והבנת המינוח המיוחד לכל מסמך ומסמך. לדוגמה, מסמך המכיל מונחים תורניים והמיועד לקהל של שומרי תורה ומצוות חייב להיות מתורגם על ידי מתרגם בעל רקע תורני ובעל ניסיון בתרגום משפת המקור לשפת היעד בתחום התורני.
חברת "כל תרגום מתרגמים", בעלת ותק וניסיון במתן שירותי תרגום, עריכה לשונית, תמלול והגהה כבר משנת 1989, נותנת מענה מקצועי ואמין לכל פרויקט תרגומי בכל צמד שפות ובכל התחומים. אנו בוחרים את המתרגמים שלנו בקפידה ומשקיעים בהם. כל המתרגמים שלנו מקצועיים ומנוסים בתחומי תרגום ספציפיים ובשפות המקור והיעד שבהן נדרש התרגום, על פיהם הם נבחרים לביצוע התרגומים המבוקשים. בכל פרויקט תרגומי, אנו מקפידים הן על כל הפרטים הקטנים והן על המכלול, על מנת שהתרגום שתקבלו יהיה לא רק מקצועי ומהימן אלא גם מתאים לקהל היעד ומשיג את מטרתו.
מנהלת החברה, יעל רינקוף, היא מתרגמת מוכרת באגודת המתרגמים ובעלת ניסיון רב-שנים בתרגום בתחומים רבים – תרגום מאנגלית לעברית, תרגום מעברית לאנגלית, וכן הגהה, עריכה ותמלול הקלטות בשפות עברית ואנגלית.
השפה העברית – רקע וקווים לדמותה
עברית היא שפה ממשפחת השפות השמיות, הידועה כשפתם של העם היהודי והעם השומרוני, אשר הניב המודרני שלה משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.
שורש המילה 'עברית' הוא 'עבר', והוא מופיע במקרא כשמו של אחד מאבותיו של אברהם אבינו. המושג "עברי" נזכר במקרא פעמים רבות ככינוי לבני ישראל, אולם שמה של שפתם של העברים מכונה במקרא "יהודית". (ושמא אף בכינוי "שפת כנען" ייתכן שכינוי זה – 'יהודית' – היה רק שמו של הניב שדובר בממלכת יהודה או באזור ירושלים (להבדיל מהניב של ממלכת הצפון, ממלכת ישראל).
בלשון חז"ל שדוברה החל מהמאה הראשונה לספירה, הכינוי המקובל לשפה המקראית ולשפה המדוברת היה "לשון הקודש", והמונח "עברית" שימש לציון הכתב העברי הקדום, וכן לציון שפתם של בני עבר הנהר, אך יש גם שימושים במונח "עברית" המתייחסים ללשון המקרא.
כיום מכנים את הניב התנ"כי "לשון המקרא", כדי להבדילו מלשון חז"ל המכונה גם "לשון חכמים", שהיא בעצם ניב מאוחר של עברית. בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. בתקופה מסוימת בסוף המאה ה-2 לספירה או קצת מאוחר יותר (החוקרים חלוקים בשאלה זו) פסקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים לאחר חתימת המשנה כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית. עם זאת, ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה הייתה שפת הדיבור בטבריה, שם פעלו בעלי המסורה, עברית.
גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת דיבור, עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה תקופת הביניים של העברית, כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם כתיבת מכתבים וחוזים בין גברים יהודים נעשתה לעתים קרובות בעברית.
בשל התחייה המאוחרת של השפה העברית, אין כמעט ניבים אזוריים עבריים. למעשה, השפה הנשמעת בפי דוברים ילידים זהה כמעט בכל חלקי ישראל. אפשר להבחין בשוני בין הניבים המדוברים בפי עדות יהודיות שונות, אולם, שוני זה מתבטא בעיקר בפונולוגיה, ולא בתחביר או במורפולוגיה. עיקרי שוני זה הם בהשפעה ספרדית-תימנית על ההגייה המקובלת ולעתים בהשפעה אשכנזית על ההגייה המקובלת (למשל בקרב חלק מהעדה החרדית בירושלים ובברוקלין). שוני מסוים בתחביר ובמורפולוגיה קיים בין ניבים מעמדיים של השפה (סוציולקטים), אולם שוני זה אינו גדול יחסית.
ייחודה של העברית המודרנית הוא בכך שהיא משרתת במידה רבה אנשים ששפת אמם שונה. מספר הדוברים הלא-ילידים משתווה פחות-או-יותר למספר הדוברים הילידים, והיא אף משמשת לתקשורת בין קבוצות בתוך ישראל שאינן דוברות עברית (למשל, דיונים בכנסת, בבתי המשפט הישראליים וכיוצא בזה מתנהלים בעברית, גם כשכל המתדיינים שייכים לקבוצות שאינן דוברות עברית). כיוון שכך, העברית המודרנית חשופה להשפעה אינטנסיבית של שפות אחרות, כגון ערבית, רוסית, אנגלית ועוד, דבר המשנה אותה בהתמדה, ואף יוצר הבדלים בין קבוצות, אשר עשויים להתפתח לניבים של ממש.
על פי המסורת היהודית, עשר המאמרות שבהם נברא העולם היו בעברית, והמלאכים משתמשים בלשון זו. על כן השפה נקראת לשון הקודש. לפי רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי" השפה העברית היא האצילה בשפות, והיא השפה שבה נגלה אלוהים לאדם וחוה (ולכן אדם נגזר מאדמה וחוה מחיים), אשר דיברו בשפה זו והנחילו אותם לבניהם ולאנושות כולה, שהשתמשה בה עד ימי מגדל בבל (דור הפלגה). אז התבלבלו הלשונות ונוצרו שפות רבות; אולם עֵבֶר המשיך גם אז להשתמש בעברית, ולכן נקרא בשם זה. מבלבול הלשונות נובע הדמיון של השפות הקדומות לעברית.
